<h1>האגור סימן אלף ש"פ</h1>
<h2>דף לז.</h2>
לדברי ר"ת שפוסק כאביי דאמר ימי לידתה שאינה רואה בהם דם אין עולין. א"כ היה נראה להצריך שתי טבילות לכל היולדות קודם שיהיו מותרות לבעליהן אחת לאחר שבעה לזכר או אחר י"ד לנקבה להשלים ימי לידה שתוכל לספור אחר כך שבעה נקיים בשביל חששא של יולדת בזוב. ואחרי ספירת ז' נקיים תטבול ומותרת לבעלה. דאם לא טבלה קודם הספירה א"כ לרב דאמר מעיין אחד הוא והלכה כמותו. וכל הימים קרוים ימי לידה עד שתטבול. אמנם רב סעדיה גאון ורש"י, ורבינו חננאל, ורשב"ם ורב אלפס וה"ג ושאלתות כולם פוסקים כרבא דאמר דימי לידה עולין לספירת זיבתה. מרדכי. כל שבעה נקיים שבזמן הזה אע"פ שהן ספק אם טבלה בהן כאלו לא טבלה. ואם טבלה בשביעי בדיעבד עלתה לה טבילה. אפי' שאם זבה היא הרי טבלה ואם נדה היא הרי הוא לה יום ח' או יותר שלא היתה צריכה לספור אלא שבעה בין טמאים בין טהורים והיא ספרה שבעה טהורים מלבד הטמאים. הלכך ממה נפשך עלתה לה טבילה. וכן פסק רבינו שמחה וכן הרבי משה בהלכות נדה שלו. ודלא כשאלתות. ומהר"ם הורה לחומרא והצריכה טבילה אחרת. ע"כ הגה"ה בשערים מדור"א.
